מצד אחד, יזמות עסקית היא מרכיב הכרחי בכלכלה מתקדמת שמאפשרת איכות חיים גבוהה לאזרחי המדינה. מצד שני פעילות עסקית עלולה ליצור מטרדים שונים שפוגעים באיכות החיים של חלק מהתושבים ובפרט של אלה החיים בקרבה למקום העסק. חוק רישוי עסקים, שחוקק כבר לפני יותר מחמישים שנים ומאז עודכן כמובן, נועד למצוא איזון מדויק בין שני האלמנטים המשמעותיים הנ"ל.
המטרות של חוק רישוי עסקים
א. שמירה על איכות הסביבה – ומניעת מפגעים כמו זיהום אוויר, רעש חריג, זיהום של מקורות מים או של הקרקע, מפגעי קרינה ועוד.
ב. מניעת מצבים שבהם שלום הציבור נמצא בסכנה, ובפרט מי שנמצא במקום העסק ו/או בסביבתו, כולל מפני שריפות והתפרצויות.
ג. שמירה על בריאות הציבור, וכן מניעה של היווצרות מחלות ומגפות בבעלי חיים, כולל הגנה על מקורות מים מפני חומרי הדברה או דשנים מסוכנים.
ד. שמירה על דיני תכנון ובנייה בהתאם לתוכניות הרלוונטיות בכל מקום.
מיהם גורמי הרישוי הרלוונטיים?
חוק רישוי עסקים מסמיך את שר הפנים לפרסם צווי רישוי עסקים שבהם מפורטים גורמי הרישוי הרלוונטיים עבור כל סוג עסק. הגורמים העיקריים הם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, ועוד גורמים הם הרשות הארצית לכיבוי והצלה, משטרת ישראל, משרד הכלכלה (שמחויב לוודא שהעובדים במפעלים ובבתי העסק זוכים לסביבת עבודה בטוחה) ומשרד החקלאות. לפי החוק מחלקת רישוי עסקים בכל רשות מקומית היא זו שאליה מוגשות הבקשות לקבלת רישיונות עסק.
מהו תיקון 34 לחוק?
בשנת 2018 חוק רישוי עסקים השתנה באופן משמעותי, כשנוסף לו תיקון 34. התיקון החשוב מהווה המשך לרפורמה מקיפה שנכנסה לתוקף בשנת 2013 אחרי שנים רבות של עבודת הכנה, כשהמטרה בשני המקרים הייתה לייעל את ההתנהלות ולהקל על עסקים קטנים לקבל רישיון ולפעול כחוק.
בין השינויים שכלולים בתיקון 34: הארכת תוקף רישיון העסק של מסעדות ובתי קפה משלוש שנים ללא פחות מ-10 שנים, הפסקת הצורך בקבלת אישור משטרה למסעדה שלא נמכרים בה משקאות אלכוהוליים, אישור בקשות לרישיון גם כשיש חריגות בנייה קלות (כמובן שגם עכשיו החוק לא מאפשר רישוי עסקים שפועלים במבנה שבוצעו בו עבירות בנייה חמורות), אפשרות לקבל אישור כיבוי אש גם על סמך תצהיר כשמדובר על עסק ברמת סיכון נמוכה, ועוד.
